תודעת שפע, שביעות הרצון וההסכמה לשחרר את צווי המניעה

cool-cosmos-colors-space-telescope

תודעת שפע מיוצגת במרכז הגוף על ידי תחנה אנרגטית הנקראת שביעות הרצון. 
כשפגשתי לראשונה חומרים אלו מצאתי איזה קושי אישי בהבנה או בהסכמה לקבל זאת.
מבחינתי, מאז נעורי, הגדרתי את שביעות הרצון כנמר או אריה הסגור בכלוב ומקבל בכל יום מנה גדושה של בשר, דבר שמנמנם אותו מהרצון והתשוקה הפראית שלו.
כאדם שמגדיר עצמו מחובר לפראי שבו, ולאותנטי, לא הסכמתי בשום פנים ואופן להיות "שבעת רצון".
לימים, גם כשהתבגרתי ופגשתי את בחיר ליבי, ועשיתי הפקות בתיאטרון, והגשמתי את חלומותיי לא הבנתי מדוע שום דבר ממה שקורה בחיי או שאני עושה מספק אותי באמת, תמיד התגנבה לליבי התחושה ש"זה לא מספיק, שזה עדיין לא זה…" 
ברור שתחושה זו גם השפיע רבות על חשבון הבנק, על התחושה של הכרה במה שאני עושה וכו'…
מנעתי מעצמי להרגיש שובע ממה שיש לי, ממתנותיי, מכישורי, מהמציאות בה אני חיה כדי שחלילה הרצון לא יהיה שבע, אך במקביל רדפתי אחר התחושה הממלאת הזו מתוך חסר, מתוך אין.

המסקנה שהאמנתי בה מנעה מימני דווקא את הדבר שאליו הכי נכספתי.
התוצאה היתה תחושת חוסר הגינות וצדק בחיים ותחושת החמצה על בסיס קבוע: אני "כמעט" מצליחה, אני "כמעט" שם- אבל לא ממש. 
ולא הואילה כלל הידיעה וההתבוננות על מה שכן עשיתי וצלחתי בו לאורך חיי- והרשימה רבה.
אני חוויתי את החיים כאילו בורכתי בכישורים רבים ש"כמעט" הגיעו לידי ביטוי- אבל רק כמעט, על יד.

מאז נחשפתי למידע זה, לפני מספר שנים, החלה בתוכי, מתרקמת מחשבה חדשה, רצון וסקרנות לרדת לחקר האמת.
מהו באמת הרצון? מהו רצון שבע? מהי באמת תודעת שפע?
אני חוקרת ופורמת חוטים רבים של פרשנות לקויה שאימצתי לאורך השנים, כאלו שמנעו מימני לחוש "עשירה".
ועושר אינו רק בחשבון הבנק וברכוש. 
הרצון שלנו הוא החיבור שלנו לחלק האלוהי שבכל אחד מאיתנו, גם אם גינו אותנו ואמרו לנו שרצוננו "חזירי" ואגואיסטי. לפעמים אנו רודפים אחר צרכים מדומים שמכלכלים את תודעת החסר שלנו, אך בהקשבה להם ובהבנה מהיכן נוצרו נוכל להתיר אותם, לאט-לאט.
חוויית העושר ושביעות הרצון היא נרכשת ויכולה להירפא.
מספרים כי אלוהים אמר למשה כי יחצוב עבורו את עשרת הדברות על לוח אבן וכי ייקח לעצמו את הפסולת ויתעשר מימנה
ואכן הכוונה היא כי העושר הוא נרכש דרך התנסות- פסולת בפסל היא הניסוי וטעייה דרכם אדם מדייק ומכייל את עצמו- ומתוך החוויה נולד העושר הגדול, גם דרך הטעות, אולי אפילו בעיקר.

יותר ויותר אני מרגישה עשירה, אבל לא בגלל הבנק והרכוש, למרות שגם הם רק ביטוי למשהו עמוק יותר.
אני מרגישה עשירה כי יש לי זוגיות מצמיחה ומגדלת כבר קרוב ל24 שנים. כזו שאני חווה כחום וחיבוק על בסיס יום יומי. ויש לי ילדים מדהימים (גם כשהם בוחנים וטועים או מרגיזים) שאני חווה דרככם ריפוי לילדותי ולנעורי ולמערכת יחסיי עם הוריי.
אני עשירה כי אני יודעת ומוכנה להעמיק בקשרים ובמערכות יחסים ולא נמנעת. 
אני עשירה בכישוריי ואני מוכנה ללמוד ולהרחיב אותם, אני מרגישה עשירה כי אני מסכימה ללמוד, להתנסות, להעמיק ולחוות, לרקוד את החיים…
אני עשירה כי אני חווה את העולם דרך חושיי.
ויש עוד מיליון דוגמאות, על תחושת העושר…

וכולנו עשירים- אך לא יודעים או זוכרים
כי לכל אחד מאיתנו יש איזו חוויה של מניעה מהרצון הפנימי לחוש שובע או פרשנות לקויה למה יקרה לי אם אחוש שפע ושביעות רצון.
התקשור המרפא מאפשר הכוונה למרכזים אלו, לדרך לרפא ולאזן את תודעת החסר.

מזמינה אתכם לפגישה ראשונה של קורס לתקשור מרפא, ביום א' 15.10 בשעה 18:00 בטבעון
להעמיק את החקר והלמידה על התחנות האנרגטיות בגוף ועל השפעתן בתדעותינו, מחשבתנו, רגשותינו וגופינו.
מובטח מסע מעשיר.

מוזמנים באהבה
עוד על הקורס

בברכת שנה נפלאה,

יערה

 
מודעות פרסומת

להיפתח אל השנה החדשה

השנה החדשה כבר כאן והיא מביאה עמה רוח ובקשה להתחזקות העצמי.

התעצמות, עוצמה, עצמי, עצם.

על מנת שאדם יוכל לחיות באושר, בשלווה ובתחושת הגשמה, עליו לבנות ולכייל את הכלי של העצמי: קבלה עצמית, ערך עצמי, אהבה עצמית, נתינה עצמית ואמון עצמי.

המרכז האנרגטי המרכזי של העצמי שוכן במרכז החזה, בצ'אקרת הלב. מרכז זה מושפע מסביבתו – בעיקר מצ'אקרת הרגשות במקלעת השמש.

יחסי הגומלין בין שני מרכזים אלו יהוו את החיבור למושב התפארת – הרי זוהי הספירה, המרכז האנרגטי בגוף המחברת אותנו אל הכלל בתפארתנו. היא מושב הרגשות וההרגשות החיוביים: התקווה, השלווה, החיבור, האמפתיה, היכולת לנתינה ולקבלת האחר ועוד.

לעיתים קיימים החיבורים אך הם מבקשים איזון וכיול, עד לוויסות וזרימה נינוחה.

ללא כלי המסוגל להכיל את עצמו ואת הווייתו לא יתאפשר לנו חיבור – לא אל הקרקע להשתרשות ולהגשמה, ולא אל הרקיע, החיבור ממעל אל ההדרכה הגבוה של עצמנו.

מזמינה אתכם לפתוח את השנה החדשה בהסכמה ובהתכוונות ליצירת כלי, שכלולו, הסכמה לאזן ולכייל על מנת לשוב לתחושה נעימה ושלווה.

לפתיחת השנה בהסכמה ובזיכוך הכוונה מזמינה אתכם לסדנה, יש להרשם מראש 

נפתח קורס נוסף לתקשור מרפא- 12 מפגשים בטבעון 

מזמינים אתכם לרכוש את הספר "ללכת בכל דרכיו"- ספר מסע אישי לאיזון ולוויסות הספירות, מסע אנרגטי-רגשי של 49 יום, תוך כתיבה והתבוננות על פי עץ החיים. לקריאה מתוך הספר והזמנתו

סדנת ריברסינג ועץ החיים- ביום שישי ה- 15.9.2017 בטבעון

לקריאה והרשמה לסדנת נשימה

אירוע 15 ספטמבר

קורס לתקשור מרפא ופתיחת תדרים- לאחר החגים, בטבעון

לקריאה נוספת ולהרשמה לקורס

16299085_10208472735431110_7646953444872454502_n-1

 

להיפתח אל הרטט

הימים שלאחר ערב פסח, מביאים עימם אינטנסיביות
זה הזמן שהאור מחל להתגבר, לעתים עד כאב
יש מן בתקופה הזו מן ההיוודעות והכרה לכל הקיים ומתרחש בי, בתוכי ומסביבי.
ורצון לנקות את המחסנים
באמת הסכמה לצאת מעבדות לחירות- אך זו דורשת הסכמה למפגש מעמיק עם עצמנו ועם מחשבותינו.
זה הזמן האנרגטי ביהדות לכייל ולחקור על מנת לנקות את המידתיות והאיזונים בין כלל המרכיבים הנפשיים והתפיסות המעצבות את נפשנו (והנפש מבחינתי היא הצאצא העשוי מן הגוף הרגשי והגוף המנטלי)
הזמן לעשות עבודה אינטנסיבית על מנת להגיע ליום האור המלא- חג מתן תורה ולהכיל את עוצמתו.
להסכים ולקבל את האור החזק אל תוכינו. 
 
ביום שישי האחרון התראיינו, אני ויותם אחי, לתוכנית "הכל יחס-ים" ברדיו קול יזרעאל בהנחייתה של גל שחף גלבוע הקשובה והכה חכמה.
הוזמנו בעקבות הספר שהוצאנו לאחרונה "ללכת בכל דרכיו"- ספר מסע אישי לאיזון הספירות.
הספירות הינן כלים אנרגטיים דמויי קערות בגופינו כשלכל אחת ייצוג פן אחר בנפשנו ובמורכבותנו כבני אדם 
עבודת איזון המידות- המידתיות בין כל פן שכזה היא מסע של חיים.
בספר זה נסנו להביא את הידע בשפה בהירה וקולחת תוך הצעה לעבודה אישית.
מוזמנים לקרוא ולהזמין-
 
במקביל לספר שחררנו אחת לשבוע בפייסבוק מדיטציה המלווה במוסיקה חיה בתדר הרמוניה בטבע לספירה הרלוונטית לאותו מועד.
השבוע יחל שבוע היסוד. ספירת היסוד הנה ספירה כל כך מיוחדת, עד שהחלטנו להקליט לכבודה מדיטציה כשהפעם- אתם מוזמנים לנכוח בהקלטה ולחוות את המדיטציה- באהבה- ללא כל תשלום. 

 רק להיות ולחוות…

ספירת היסוד הנה הספירה האחראית על ההגשמה.
היא מאין מאסף של כל הנתונים המגיעים דרך כלל המרכזים מהפראנה הנכנסת ממעל, בכתר, ועד מטה- למלכות ולאדמה.

​המדיטציה תתקיים ביום חמישי ה- 18.5 ב20:30 ​במרחב "בשאיפה" בקרית טבעון.

 

מי שמעוניין להשתתף מוזמן לחזור במייל ונשלח לו הוראות הגעה.
 
ביום שישי ה-26.5.17 בשעה 9:00 סדנת נשימה מעגלית דרך מרכזי עץ החיים- הספירות
פרטים נוספים בקישור- 
​מאחלת לכולנו נשימה עמוקה
והסכמה להיות כאן הכלי לאור
יערה

תנודות הנשמה לעבר החוויה החושית

ציטטה נחמן מוליד2

השבועות האחרונים מאופיינים בתנודות פנימיות או חיצוניות רבות, הנחווים בעיקר על ידי המערכת החושית.

הבשורות הטובות הן שאנחנו מתחברים חזרה לכל החושים שחלקם קהו לאורך השנים, לשוב ולפתוח את הזרם העובר בתוכינו ונחווה דרך כל החושים.

נכון, זמן רב אנרגיית החיים לא עברה במלואה דרך כל הפתחים המעברים, וכעת כל מעבר שכזה מרגיש ונחווה כעוצמתי ומטלטל- אך כל זה על מנת לווסת מתוך התנסות חוזרת.

אנו בוראים את עצמנו ונבראים בכל רגע נתון.

רבים מאתנו בוראים את עצמם שוב ושוב ב"לופ" חוזר, על מנת להשתחרר מן התבנית עלינו לאזור אומץ ורגע להתנסות בחדש ובלא ידוע.

העת הזו מעמידה בפנינו עובדה- מעתה והלאה עוברים לשלב הבא- הרטט משתנה וכמוהו השפעתו עלינו.

ככל שנחזיק את ההתנגדות לשינוי ולפתיחה כך נחווה זאת מטלטל.

האם לא נסכים רגע לבדוק עם מה אנו נפגשים? אילו רגשות, מחשבות ואמונות מבקשים להירפא, להשתנות?

גם אם איננו יודעים מה הוא השביל הנכון האם נסכים להיפתח? נסכים לפגוש את קולותינו הפנימיים? האם נסכים להירגע ולבטוח בתהליך? בעצמנו?

האם נסכים רגע לומר- הנני כאן, אני מוכנ/ה ומזומנ/ה לעשות תהליך המיטיב עמי, המאפשר לי ללמוד להכיל את עצמי ולברוא את עצמי בכל רגע נתון מחדש בצורה מבריאה ומזינה.

ולזכור, המציאות ברגע זה היא לרוב תוצר של יום האתמול… על כן לאן אני מדייקת את כוונתי הלאה… מבחן התוצאה הוא גם אפשרות לבחינה עצמית של הרכות במפגש עם המציאות.

הגיע מבית הדפוס ההדפסה השנייה של הספר "ללכת בכל דרכיו"- ספר מסע פנימי לאיזון הספירות- שהן כלים אנרגטיים לפראנה, לצ'י. כלים המשפיעים במישרין על תודעתנו ותפיסת עולמנו.

אפשר להזמין! הזמנת הספר "ללכת בכל דרכיו"

איחולי הסכמה ורגיעה…

לאפשר לשינוי לעבור דרך השמחה!

 

לצאת מעבדות לחירות

 

בחודש האחרון התרחשו דברים רבים.

הרגשתי שאני עוברת לידה נוספת. הפעם של ספר שכתבתי עם אחי היקר, יותם בויום.

כמו כל לידה מנעד הרגשות שחוויתי נע בין התרגשות עצומה, כאב, כיווץ, חיוך, הקלה, שמחה פחד עד כדי פאניקה.

כל הרגשות נוכחים, כמו חבורה היושבת עימי בסלון. גם הרגשות בעלי תדר שלילי – אני רואה אתכם ואתם אורחי בביתי, אך הנכם רק אורחים, לא המארחים…

זו לגמרי הכרזה: הנני מוכנה להתגשם!

והרי כל נושא הספר מדבר על איזון המידות והספירות להגשמה מיטיבה.

הספר הוא תוצר של חקירה רבת שנים של שנינו. עבודת עומק על איזון הספירות.

על פי הקבלה היהודית, נפש האדם עשויה סְפִירוֹת – מרכזים אנרגטיים, אשר יצאו מאיזון במהלך ירידתנו לגוף, מה שמתבטא בהתניות רבות בתחום הרגש, האמונה והעשייה.

כדי לחוש שמחה והגשמה עצמית, עלינו ליצור איזון בין הספירות וללמוד כיצד לשמור על מידתיות. בספר זה ריכזנו חקירה עצמית מובנית, פשוטה אך עוצמתית שתאפשר לנו להתקין את מידותינו – כלינו הפנימיים – כדי שיוכלו להכיל ולהזרים טוב יותר את האור הגדול. 

עבודת תיקון המידות מיוחסת באופן מסורתי לספירת העומר, כהכנה אנרגטית לחג מתן תורה, אך יש יתרון רב באיזון מרכזיים אלו באמצעותה בכל שלב שבו אנו נמצאים.

כבר כמה שנים שיותם ואני עושים עבודת איזון שכזו, ולא רק בתאריך של ספירת העומר.

לאחר שבשנה שעברה החלטנו לפתוח קבוצת פיילוט המאפשרת למידה מעמיקה דרך דימיון מודרך, דרך ביטוי יצירתי, הכוונה לעבודה יומית ודינאמיקה קבוצתית של שיתוף אחת לשבוע, החלטנו סוף סוף להוציא את החומרים כספר.

ספר המאפשר עבודה עצמאית, או כחלק מתוך הקורס הבא עלינו לטובה.

נוכחת כי הנה אני יוצאת מעוד מייצרים שהפריעו את חירותי- לצאת מעבדות לחירות!

לקריאה מתוך הספר "ללכת בכל דרכיו"

לקריאה נוספת על הקורס

תודה ענקית לענת שן, העורכת שמרגישה לשנינו כמו בת השבט שלנו

לרינת זר, חברתינו היקרה על עיצוב העטיפה

ולכל חברנו ומשפחתנו האהובים והתומכים

 

הרנסנס של פברואר- מרץ

כל שנה, פברואר מביא עמו ריחות חדשים. כמו קריאה לנודד לצאת שוב למסעו, אל הדרך.

עדיין קר, אך מתוך האדמה פורצים להם בשלל צבעים פרחים ופקעות בשלל צבעים, ומזכירים לנו שהנה כוחות האביב בפתח ועמם כוחות הפריצה הפנימיים שמבקשים לצאת ולהתגשם.

הפריחה, ההסכמה לצאת במלוא ההדר ולהתהוות.

בהסכמה, בבשלות.

מזמינה אתכם לפעילות נפלאה שמתקיימת בחודשים אלו. פעילות המאפשרת התמרת הישן בחדש דרך אינטגרציה ואפשור.

%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%a2%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%a2%d7%a5-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d

סדנת נשימה מעגלית ועץ החיים

לנשום דרך המרכזים האנרגטיים, הספירות.

24.3.2017

להמשך קריאה ופרטים…

 

16425825_10208472735831120_2448278049193396893_n

מפגשי רוח וחומר- למתקשרים ומטפלים אנרגטיים.

אחת לשבועיים החל מה- 14.3.2017

להמשך קריאה ופרטים

(התמונה באדיבות רחל עשת)

 

 

 

%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98%d7%a8-%d7%a9%d7%a2%d7%a8-%d7%9c%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%91%d7%94-3-recovered

שער להקשבה פנימה- מתחברים לתדר הגשמה

ריטריט של 6 שעות של תרגול דרך דו אין, מדיטציה, נשימה מעגלית והרפיה, לחיבור עמוק לתדר ולרטט.

יום שבת ה- 18.3.2017

להמשך קריאה ופרטים…

 

 

 

 

16299085_10208472735431110_7646953444872454502_n-1

קורס בסיס לתקשור מרפא גוף-נפש-רוח

10 מפגשים המעניקים כלים עוצמתיים לעבודה מעמיקה דרך המרכזיים האנרגטיים השונים לחיבור אל התודעה הגבוהה ולהדרכה.

מפגש ראשון- 19.3.2017

להמשך קריאה ופרטים…

(התמונה באדיבות רחל עשת)

 

%d7%a8%d7%a7%d7%a2-%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a2-%d7%9e%d7%a4%d7%92%d7%a9-%d7%91%d7%a9%d7%90%d7%99%d7%a4%d7%94

עץ החיים והסְפִירוֹת– איזון והגשמה עצמית

קורס בן 9 מפגשים לעבודה פנימית מעמיקה דרך עץ החיים והספירות. מה- 29.3.2017 אל תוך ספירת העומר

להמשך קריאה ופרטים…

 

באיחולי פריחה לבביים, 

יערה

על תקווה ועיניים פקוחות

ינואר 2017

גלי הקור והגשם המטפטף כבר כמה שבועות, מביאים אותי לחשוב עד כמה דברים יכולים להשתנות כנגד כל הציפיות. עד כמה לפעמים אנו בטוחים שדבר מה הוא כבר בלתי הפיך- אבל אז, כנגד כל הסיכויים מפציעה מציאות אחרת, כזו שמחייכת ואומרת- למה להיות קטני אמונה?

במהלך הקיץ שמעתי רבות, אנשים שונים, הטוענים, ש"השנה לא יהיה חורף מספיק גשום", ש"כפי הנראה, הכנרת תישאר ריקה, ולא יהיו מספיק ממטרים…", ש"המצב בארץ הולך ונעשה גרוע…" וכהנה וכהנה דאגות ואמירות ספקניות שמעמיסות את הלב והראש בפחדים וזמזומים. זמזומים מהסוג שמכבה את אורות התקווה, מלבה את החרדה ומאפשר לאש היוקדת של הייאוש להרים את הראש. 

ואם רק העזתי לרגע להשיב לאותם אנשים- שרגע, אל נקפוץ למסקנות טרם זמנן, או שאף פעם אי אפשר באמת לחזות את העתיד, שהרי מספיקה תנודה אחת של פרפר בקצה השני של העולם שתגרום לתזוזת עננים וסופות וגשמי ברכה!

ומיד נעתי  על כך: "את תמימה! את לא מחוברת… חיה באשליות… העולם נמצא במצב של… ו…. וגם… ובכלל…"

האמת, שדאגה מהסוג שלועס את המוח, כבר מזמן אינה מנת חלקי. ואין זה אומר שאני מתעלמת מן הדברים הקשים שמתחוללים כאן בכדור הארץ ומבקשים ריפוי.

אבל אני אוחזת באמונה שלמה, ש"אם קלקלת- אתה יכול גם לתקן…"

אני מוצאת שהתקופה הנוכחית כמו מבקשת להוציא על פני הקרקע את כל המוגלה הפנימית. מוגלה זקוקה למגע החמצן על מנת להתייבש. זקוקה ליציאה על פני הקרקע. כך שנוכל להיווכח בה בפיקחון עיניים, לזהות מה נמצא מולנו ולרפא.

העולם הגיע למקום בו הוא יכול להכיל את עוצמת הרגשות השליליים שהוזנו ברשת הקולקטיבית ולנקותם.

חלק גדול מן המסע שלי לעבודה מול הדאגה היה המפגש העמוק עם עצמי, עם כל הקולות שבי דרך ההתוודעות אל עץ החיים- הספירות השונות בגוף, שעל פי הקבלה הן כמו אבני ספיר אנרגטיות בגוף. 

ההתבוננות והעבודה העצמית על האמונה וחוסר האמונה שבי. ממה הן ניזונות. על הגמישות והנוקשות בהתמודדות עם אירועי החיים.

אני מוצאת שעל מנת לאפשר הגשמה מיטיבה עלינו לבחון את אמונתנו ואת גמישותנו. מרכז האמונה והאמון משויכים לספירת הנצח, הממוקמת במפרק ירך ימין (לא בכדי הביטוי "להתחיל ברגל ימין"…) ואילו ההוד, הממוקמת במפרק ירך שמאל ממונה על הגמישות. שתיהן קרובות לאדמה, לאופן בו נחזיק את גופנו על פני הקרקע, האופן בו נתקדם בחיים, האופן בו נגשים את עצמנו בבריאה מיטיבה. 

הדאגה, פעמים רבות, מקורה גם בערך עצמי פגוע, כזה שלא יכול לבטוח בעצמו במצבי החיים המאתגרים שהחיים עלולים להביא. אך אנו כבר יודעים, שלרוב, הדאגה המופרזת היא זו המושכת אלינו את כל מה שמפניו הודאגנו מלכתחילה.

מתוך תובנות אלו נולדו להן שתי סדנאות עומק, המבקשות, כל אחת בדרכה, להרחיב את הדיבור פנימה, על מנת לאפשר לאותה מוגלה פנימית לעלות על פני הקרקע ולהבריא: סדנת נשימה ועץ החיים בשיתוף עם יותם בויום, אחי הצעיר, חוזר בתשובה ושוב בשאלה ומוסיקאי בחסד עליון. ואילו הסדנה השנייה "שער להקשבה פנימה" בשיתוף עם חברתי למסע ולדרך, מיכל ספיר, ריטריט בן 6 שעות, המאפשר התחברות עמוקה לתדר הגבוה, דרך עבודת גוף, מדיטציה ונשימה מעגלית. 

זו לי זכות גדולה לעבוד עם אנשים כה איכותיים ומעוררי השראה.

מוזמנים בשמחה, יערה

סדנת נשימה מעגלית ועץ החיים 27.1.2017

הסדנה מתמקדת במרכזים האנרגטיים החשובים ביותר, הספירות, מרכזים המשפיעים על הצ'אקרות ועל תפיסת העולם. דרך נשימה מעגלית והתוודעות אל הספירות, כשברקע תומכת בנו מוסיקה חיה בתדר גבוה, נתחקה אחר מרכזים אלו ונאפשר להם פתיחה וזרימה.

פרטים בדף האירוע- נשימה מעגלית ועץ החיים  רישום ותשלום כולל הנחה

%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%94-%d7%95%d7%a2%d7%a5-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d

 

שער להקשבה פנימה- מתחברים לתדר הגשמה 4.2.2017

ריטריט שכולו הקשבה והתחברות לתדר, דרך הגוף, המדיטציה, הנשימה המעגלית, התנועה וההרפיה מציאת החיבור המיטיב, הגשמה, לבריאת מציאות מיטיבה.

פרטים בדף האירוע- ריטריט שער להקשבה פנימה הרשמה ותשלום מראש

עצם-עצמי-עוצמה- להיות עצמי ולהתחבר אל הכלל- אל השאר

התקופה האחרונה מבקשת חיבורים שבטיים מחדש.
ללא כל ספק הפייסבוק מוכיח זאת.

לאחר פירוק השבט, החמולות המשפחתיות, לאחר עידן שלם של נפרדות- שתרמה המון, יש איזו בקשה מן העולם להתאחד ולהתחבר יחד:
אם זה יחד להגן על המים בדקוטה, אם זה להשמיע קול על זכות הנשים לשמירה וכבוד על גופן, אם זה לעזור יחדיו לנפגעי שריפה, אם זו תנועה סוחפת של אנשים למודעות, ליציאה אל האור, אם זה שיתופים רגשיים ותמיכות.

יש בתקופה הזו כוח המון כוח מרפא.
מי היה מאמין שאכן יבקשו סליחה מהאינדיאנים לאחר מעל 200 שנה על מה שנעשה להם?
מי היה מאמין שנשים יפסיקו להתבייש ויספרו את סיפורם בקול?
אני אכן אוחזת באמונה ובתקווה גדולה.

אך, התקופה הזו מבקשת גם לחדד את עצמי ולא לאבד בתוך ההתחברות הזו.
שמירה, לא מתוך נפרדות (או "מוליות" כפי שזה נקרא בתחומי הפסיכולוגיה).

ההתעוררות הנה סוחפת.
לעתים היא סוחפת עד כדי שאנשים מתלהמים. וזה מתפשט כאש בשדה קוצים…

ודווקא כאן חשובה ההסכמה שלנו רגע לעצור ולהתבונן. רגע לשמוע את האני האותנטי שלי. להיות קשובים לקצב שלנו, למה נכון או לא נכון.

הניסיון להעתיק או לשכפל זהות ודרכי פעולה של מי שעורר בנו השראה, דווקא יביא אותנו בהמשך לתחושה כואבת יותר של נפרדות, של איך אני מול השאר: עד כמה אני נפרד מן האחרים, עד כמה לא הולך לי….

ראו למשל זמרים מצליחים בעולם. כל עוד הם אותנטיים לעצמם ולאופן בו הם שרים ומגישים את המוסיקה שלהם (ועושים זאת טוב) הם יצליחו. ברגע שהם מנסים לשכפל הצלחה ולחזור על אותה גברת רק בשינוי אדרת- זה פחות הולך. השיר פחות יתפוס.
אם אדם ישיר בצורה שמחקה זמר מצליח ואהוב אחר, גם אם יעשה זאת טוב- אנחנו כקהל לא נסתפק בחיקוי. נאמר לו וואהו איזה יופי, ממש כמו הזמר… יש לך קול נפלא… אבל נעדיף ללכת לראות ולשמוע את המקור.

מי שעורר בנו השראה, נודה לו על כך, אך נמצא כיצד השראה זו מעוררת אותנו לדרך שלנו.

דווקא בתוך הזרימה הסוחפת הזו, מתבקשת מאיתנו התחדדות הראייה וההקשבה הפנימית. לעצמנו.

מיהו אותו עצמי? זה בונה את הנוכחות שלי בעולם- העצם. עמוד השדרה עימו אני הולכת בעולם? האם הוא נוטה להיות רך מידי או נוקשה מידי ויבשושי?
העצמי מבקש את האיזון. בין הרככת לבין הנוקשות.
אילו דברים "מפריעים" לעצמי שלי להיוולד? או להישמע באוזני?
הדיון עצמו כבר מאפשר לעצמי להיוולד.
ככל שהעצמי גודל ונהיה נוכח כך מתאפשרת לעוצמה שבי להתקיים.

להתחבר אל הכלל מתוך העצמיות, מתוך העוצמה.

(התמונה ב"אדיבות" נאסא. כדי שהעצמי שלי לא יכנס למגלומניה, לשים אותו בפרופורציות שהוא חלקיק קטן-אבל חשוב- ב/מתוך גלקסיה שלמה…)

יערה בויום-קפלן
מטפלת בריברסינג- נשימה מעגלית
מטפלת ומנחה לפתיחת תדרים ותקשור מרפא
אמא אוהבת
ורעיה אהובה
בת, קצת לא ממושמעת, אבל חמודה

1363977-5

הזמנה לשלום פנימי

אחת התכונות היפות של המים היא, שהאטומים שלהם נקשרים זה לזה בתהליך שנקרא קשר קוולנטי- או בעברית קשר משותף. אני לקחתי לעצמי את החירות לקרוא לזה קשר שיתופי…
זהו קשר בו האטומים חולקים את האלקטרונים שלהם עם שכניהם. אולי המים הם בעצם הדוגמא והביטוי הכי מדויק ל "ואהבת לרעך כמוך".
המים אינם מתקלקלים ויכולים להיות טובים מליוני שנים כל עוד הם זורמים, בתנועה, כך שהם מאפשרים כניסה של חמצן.
האטומים מקיימים קשר הדואג זה לזה. הם פועלים באהבה, בנתינה ובשלום זה לזה, פתוחים לאחר.
ואולי זו הסיבה שהם החומר שהכי מושפע מתדרים אנרגטיים, עד כי ממש ניתן לראות כיצד תדר מוזיקלי מסוים משפיע עליהם, כיצד הם מגיבים למילים חיוביות ולמילים שליליות.
אנחנו, יודעים ש 70% ממשקל גופינו הוא מים, המים ממוססים חומרים ומשמשים כמערכת הובלה של החומרים בגוף.
כמה השפעה יש לנו על המים בגופינו. האם קיימים בנו קולות מנוגדים בו זמנית זה לזה? האם בתת קרקעי מתחולל בנו תדר של מחשבות שליליות? חיוביות? האם אנחנו כיצור חי יודעים לזהות ולהתחבר לאחר או שמא לחוש נפרדות, שהרי תחושה כזו של נפרדות ללא ספק תשפיע גם על המים בתוכנו, על מעברי החומרים, על איברים מסויימים.
נכון, ישנה משמעות עצומה לעבודה עם מחשבות חיוביות (כשלמדתי ריברסינג קראנו להן מחייבות…) הן אכן מאפשרות תנועה פנימית, גם אם המחשבה לא מוטמעת בי.
אבל רק לתחילת התנועה הפנימית. לסימון השביל. לסימון הכיוון בדרך.
ככל שאני חוקרת את עצמי ואנשים קסומים שמגיעים אלי לחדר הטיפולים, אני מבינה יותר ויותר שהשינוי באמת יתרחש ממקום של דו שיח ותקשורת עמוקה עם עצמנו, כזו המאפשרת לאתר ולמצוא את כל הרגעים והמקומות בהם נטמנו בתודעתנו זרעי המחשבה השלילית על עצמנו ועל העולם.
למצוא את החוויה הרגשית שיצרה אדמה פוריה לאותו נבט של מחשבה שלילית לנבוט ולצמוח כצמח המשתרג ומשפיע על כיווני התנועה הפנימית.
כזה שבסופו של דבר מעכיר את המים הפנימיים.
לאפשר לעצמנו לשמוע את הקולות הבראשתיים של אותה תודעה ובכך כבר להכניס חמצן חדש ותנועה אל אותם מי הנפש, מי הרגש.
ההסכמה בכך כבר מתחילה לאפשר התמרה ואינטגרציה.
כמה שלום פנימי אנו מאחלים לעצמנו?

689ed97a-1d43-4302-aab0-97fccba9eb26.jpg

תודעת שפע, חוקי המשיכה, חמדנות נאותה וחמדנות נואלת

ככל שמתבוננים לעומק על תודעת השפע, מבינים שהיא מקבילה לתחושת השובע בקיבה, ומשם המושג "שביעות הרצון".
הרצון רגוע, מרגיש שיש לו מספיק והכל בסדר: "אני לא רעבה. אכלתי טוב. שבעתי, אולי אני מנשנשת סתם מתוך חשק, אך לא מתוך רעב פנימי…"

מי שכמוני הגיע וצמח מתחומי היצירה והאומנות, מכיר את האמונה והתפישה הכוזבת כי אומן טוב הוא אומן מיוסר, רעב, שאולי אפילו אין לו הכרה בחייו והעולם נגדו, וככל שהוא מהזן שמוכן לחתוך לעצמו את האוזן/כל איבר אחר (והיו דברים מעולם) כך יצירתו משמעותית יותר, גם אם נפשו או קיבתו ירעבו ולא ידעו מנוחה.
החיפוש הבלתי פוסק אחר מנוחה ושלמות היצירה.
ז"א שלמעשה שעצם הבחירה להיות אדם יוצר מטילה עליך סוג של חותמת לרעב פנימי או/ו חיצוני.
עם השנים אנחנו מבינים שכולנו סוג של יוצרים. אנחנו היוצרים של המציאות ובוראים לעצמנו את החיים שאנו חיים.
ולפחות אלו שחוו והגדירו עצמם כיצירתיים לא חשים מסורסים בחלימה, בידיעת ליבם ותשוקתם, לעומת אלו שטוענים שאין להם מעוף, תשוקה או יכולת לדמיין.
אבל, למעשה כולנו סוג של סובלים מתת תזונה או רעב תמידי (אכילה כפייתית) לתחושת חוסר שביעות הרצון.
זוהי תודעת החסר.
כמובן שיש בה גם משהו יפה, כי היא זו הדוחפת אותנו להתפתחות ולצמיחה, אבל רק אם לומדים לאזן ולהרגיע את הרצון המשתולל. זה שתמיד, לא משנה כמה יקבל, לא יהיה שבע וירגיש שזה לא מספיק.
לחלקנו הוא יוצר מצב של חמדנות נואלת- שרוצה עוד ועוד ועוד להשביע את הבור שאין לו תחתית.
הרצון הזה שלא מספיק לו, קשור לחוויות כואבות שהותירו רגשות עזים לא מעובדים, שהפכו למסקנות והחלטות שנחרטו על לוח ליבנו כדי לצמצם את הכאב הפנימי אך בכך נוצרה תפישת עולם שלמה (מוטעית) שמנסה למיין את העולם לפי טוב ורע. מתוך רצון להישמר.
אך התפישה הזו מבלי משים מושכת אלינו דווקא אירועים שיוכיחו ויעגנו את שורשיה, כי הרי שאנו יוצרים, וזו המציאות שאנו מושכים אלינו ובוראים. גם אם טענו שאין בנו שום היבט יצירתי…

איך מאפשרים לאותו רצון ראשוני שבנה ויצר תפיסות ואמונות על גבי אמונות ודרך חיים להרגע ובו זמנית להמשיך לרצות ולחלום ולהשאיר את הבטן קצת ריקה כדי להתפתח ולא לחוש שיודעים הכל? כדי שלא תתעורר בחילה? חמדנות ברמה הנאותה- כזו שיש לה חשק לעוד ואינה מתנמנמת…

ב6.11.16 נפתח קורס רביעי בהנחייתי לתקשור מרפא.
בו גם נלמד לעומק על המיקום האנרגטי בגוף של שביעות הרצון וכיצד לאזן ולאפשר לה להבריא- לברוא מציאות חדשה.
פרטים בקישור.
מוזמנים באהבה
מוזמנים גם לשתף כי שפע זה דבר מדבק…

https://www.facebook.com/events/1257464157649739/