
אחד הדברים החשובים שאני למדה מהמפגש עם איזון הספירות הוא הסובלנות
(לעומת הסבלנות-אורך רוח)
סובלנות- היכולת לכבד אנשים גם אם דרכם ומחשבתם שונה משלך.
ערך, שמשמעותו הנוהג של אדם או קבוצה להתייחס בכבוד, בהבנה ובהיעדר אפליה כלפי השונים ממנו מבחינה חברתית, תרבותית או דתית, גם אם הוא אינו מסכים עם דעותיהם, התנהגותם או אמונתם.
ויתרה מכך- הסובלנות לעצמי, לקבל את הדרך, את התהליכים, גם אם לעתים אני פונה ימינה במקום שמאלה, או להפך, צועדת ברגרסיה לאחור, במקום לנסוק אל על נחבטת אל האדמה.
הביטו בטבע- כמה צבעים הוא מכיל. הכתום בקשת שנובע מהמפגש בין האדום לצהוב. הירוק שנובע מהכחול והצהוב…
ראו עד כמה לאחר תקופת הצמצום שמבקש החורף, הטבע מסכים לנוע קדימה, במעבר זורם ועדין מאי תנועה לתנועה, מפנימה החוצה.
השמש ממעל ומלמטה כוחות הטמונים באדמה
ובין שניהם- החיים
סובלנות היא המטרה, לא רק האמצעי…
לרכך בין ראיית השחור והלבן. הטוב מול הרע.
לקראת ספירת העומר, הספר "ללכת בכל דרכיו"- ספר מסע אישי לאיזון המידתיות בין קטבי הנפש, על פי עץ החיים
לקריאה מורחבת ולהזמנה הספר